עדות - עמוד 14
נשדד על ידי פרטיזנים פולנים.
בדרכי, נתקלתי בשלושה פרטיזנים חמושים שדיברו פולנית. הם עצרו אותי וטענו, שאני בבירור יהודי שנמלט מהמחנה הסמוך. הכחשתי זאת והם הורו לי להוריד את מכנסיי. וניצלתי את ההזדמנות לאשר לא רק שאני יהודי, אלא שבמהלך הפשיטה הם מצאו 600 זלוטי מוסתרים ברשותי ושעון חדש. כמובן שנשדדתי אך בסופו של דבר שוחררתי.
הגעתי ללבוב והתיישבתי בפרבר Rzęsna Polska . (כיום במחוז לבוב. Рясне, Riasne באוקראינה). השגתי מסמכים אריים, בתחילה תחת השם מריאן סטכוביץ' Marian Stachowicz , ומאוחר יותר מריאן סטנקייביץ' Marian Stankiewicz , עד להגעת הסובייטים ביוני 1944.
עדות זו הוקראה לי ובחתימתי אני מאשר את אמיתות כל פרטי עדות זו.
תל-אביב . 24.4.1962
שטקובסקי מריאן
עדות זו נכתבה על ידי מ. לוסטגרטן.
השלמות - מחוץ לעדות
עם תום המלחמה, בחודש במאי1945 החלה העברת פולנים מתחומי אוקראינה ורוסיה חזרה לפולין, במסגרת תכנית ה"שיבה למולדת" שמוכרת בשם רפטריאציה ("Repatriacja")* . בעקבות כך הגיע אבי לעיר לגניצה (Legnica) במערב פולין, משם חזר לקרקוב ושם מצא עבודה כפקיד ממשלתי במשרדים שונים.
בעיקר עסק בחשיפת פושעי מלחמה נאצים ומשתפי פעולה איתם ונכח בכל הישיבות במשפטו של אמון גאט (Amon Göth) שהיה מפקד מחנה הריכוז פלאשוב. המשפט התקיים בקרקוב בין ה-27 באוגוסט ל-5 בספטמבר 1946, בפני בית הדין הלאומי העליון (SN). גאט נידון למוות על פשעיו נגד האנושות ונתלה למוות ב-13 בספטמבר 1946.
בקרקוב הכיר אבי את ולדיסלבה (Wladyslawa) לבית אורבסקי (Orawski) , במקור אופנברגר (Offenberger). אורבסקי היה שם משפחה שאול בעזרתו הסתתרה וחייתה עם הוריה במזרח פולין, כיום אוקראינה, במהלך הכיבוש הנאצי.
