עדות - עמוד 12
התלבטתי אם לברוח. התפתיתי להכות אגרוף באופן בלתי צפוי בין העיניים עם צמה, אבל מצד שני, חוסר היכרותי עם הסביבה, היעדר המשקפיים והסבל שנגרם עקב עקירת שיניים מנעו ממני לברוח. לפני שנכנסתי לבניין הגסטפו, בהיתי בהפתעה באזיקים של הגרמני, ואמרתי לו זאת. לאחר מכן הסרתי אותם. לאחר מכן הוא מסר אותי לקצין הגסטפו התורן.
במהלך חקירת גסטפו בזלוצ'וב, נשאלתי על מוצאי. טענתי שאני ארי מנישואים יהודיים, עם אב פולני ואם יהודייה. טענתי זאת משום שידעתי שהגישות הגרמניות כלפי מה שנקרא גזע מעורב היו הרבה יותר ליברליות מאשר כלפי יהודים. מצד שני, לא יכולתי להאמין שאני ארי, בעקבות מידע מעובד הוכטיף שראה אותי במחנה עבודה בחאבובקה.
במהלך החקירה השנייה, החוקר הגרמני התעקש שאני יהודי. הכחשתי זאת, אז הוא קשר אותי למחסום ברזל, הכה אותי ובעט בי כדי לאלץ אותי להודות שאני יהודי.
הגרמני שאל אותי על מקום קבורתם של הוריי. מסרתי לו את התאריכים ושמות העיירות, ובנוכחותי ניסח מכתבים לרשויות הרלוונטיות לקבלת הסברים. כשראיתי את חוסר התוחלת של הגנתי, החלטתי למחרת להודות במוצאי היהודי.
לאחר שהייה של שבועיים במרכז המעצר של הגסטפו בזלוצ'וב, הועברתי למחנה ב- לצקי ויילקי Lackie WielkIe* ב-15 באוקטובר 1943.